עיצוב אינו תהליך דמוקרטי

גם מעצב מעולה, שיודע לקלוע למטרה לשמה העיצוב נועד, מוצא עצמו מול לקוח שחושב אחרת. אחד שרוצה להוסיף עוד משהו או לשנות ולהגדיל. תעשה לי את זה באדום גדול ומהבהב. 
אנשים שלא מבינים בעיצוב נוטים להתעכב במיוחד על אסתטיקה, שיהיה יפה יותר, ועם תחכום, ואפשר להוסיף גם..

האמת היא, שאנשי שיווק לא מבינים עיצוב. תקציבאים גם לא מבינים עיצוב. הם יכולים למצוא תקלות ובוודאי שמפתחים עין רגישה למוצרים עיצוביים, וזה טוב. החלק השלילי בתהליך נפתח כשהם, כאנשים שאינם מקצועיים בתחום העיצוב לוקחים את המושכות ומחליטים לממש את זכותם ההיררכית, כביכול, ולהחליט מה יוצג בפני לקוח ומה לא.
כך יוצא שדווקא סקיצות שהן "על הפנים" מוצגות ראשונות בפרזנטציות. כי ה"לא-מעצב" הכי אהב אותם.

מעצב יוצר מודעה על בסיס טקסט עתידי או קיים, ואז שרשרת שלמה של "לא מעצבים" מוסיפים אינפוטים. תקציבאים, אנשי שיווק, לקוחות. כל אחד עם ה"אבל והאולי" שלו, כל ה"ליתר בטחונים". שאם כבר, אז תוסיף גם.

חברי הקופי לעבודה הקריא לי מתוך ראיון עם מיכל המאירי (מנכלי"ת גיתם הפורשת), בו ציינה שעברה על כל עבודה קריאייטיבית במשרד אך המילה האחרונה הייתה של סמנכ"ל הקריאייטיב. מודעות מקצועית.

עיצוב אינו תהליך דמוקרטי. מעצב טוב צריך לדעת לומר מה נכון ומה לא. כמובן בלי לפגוע באף אחד בדרך ולהיות פוליטיקלי קורקט..

הרצאה מאוד טובה ומעניינת בנושא:



/
נתנאל קראוס  /  אתר: www.netanel.tk  /  דוא"ל: nat.kraus@gmail.com
לוגו / ניירת / כרטיס ביקור / מודעה / הזמנה / באנר / דיוור / אתר / מיניסייט /

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

להורדה: 100 כללים למעצב הגרפי המתחיל

סקיצות חד פעמיות