על כמות הטקסט במודעה
אנשים נתפסים לדברים. למשל איך דברים צריכים להיראות או לא.
אנשים גם נותנים הערכה לכל מיני דברים - מה טוב ומה לא.
הבעיה היא כאשר האנשים עושים זאת לפי אינטואיציה.
ושוללים דעה שונה - רק כי הם שחושבים אחרת.
נשאיר את נושא הציניות לפעם אחרת וניגש לנקודה אחת.
קחו למשל את כמות הטקסט במודעה - פרסומאים למיניהם (תקציבאות, קראייטיב), וכן לקוחות, שרויים בתפיסה שהמון טקסט פוגע במודעה. והמסר צריך להדחק לכמה שפחות מילים/זמן.
ההנחה הנכונה מגיעה מפני שהמסר שלהם לא מעניין והם בעצמם יודעים שאף אחד לא יקדיש זמן ויעיין בו - לכן שלכל הפחות המידע יעבור כמה שיותר מהר לתוך מוח הקורא. ואז אולי אחרי שהמסר כבר עבר - הקורא יפתח עניין. ורק אז הוא יכנס לאתר, לקריאה נוספת, או ייצור קשר טלפוני. אבל מלל רב במודעה?! בשום פנים ואופן - זה מרתיע.
אנדי מסלן בספר "The copywriting sourcebook" חושב אחרת ואומר שאנשים קוראים ומעמיקים בקריאה במה שמעניין אותם. ולא קוראים מה שלא מעניין אותם.
כלומר, לא צריך לפחד מלכתוב הרבה טקסט - כל עוד המלל רלוונטי, כתוב טוב ומעניין את קהל היעד.
ולסיום, קוריוז:
הבעיה היא כאשר האנשים עושים זאת לפי אינטואיציה.
ושוללים דעה שונה - רק כי הם שחושבים אחרת.
נשאיר את נושא הציניות לפעם אחרת וניגש לנקודה אחת.
קחו למשל את כמות הטקסט במודעה - פרסומאים למיניהם (תקציבאות, קראייטיב), וכן לקוחות, שרויים בתפיסה שהמון טקסט פוגע במודעה. והמסר צריך להדחק לכמה שפחות מילים/זמן.
ההנחה הנכונה מגיעה מפני שהמסר שלהם לא מעניין והם בעצמם יודעים שאף אחד לא יקדיש זמן ויעיין בו - לכן שלכל הפחות המידע יעבור כמה שיותר מהר לתוך מוח הקורא. ואז אולי אחרי שהמסר כבר עבר - הקורא יפתח עניין. ורק אז הוא יכנס לאתר, לקריאה נוספת, או ייצור קשר טלפוני. אבל מלל רב במודעה?! בשום פנים ואופן - זה מרתיע.
אנדי מסלן בספר "The copywriting sourcebook" חושב אחרת ואומר שאנשים קוראים ומעמיקים בקריאה במה שמעניין אותם. ולא קוראים מה שלא מעניין אותם.
כלומר, לא צריך לפחד מלכתוב הרבה טקסט - כל עוד המלל רלוונטי, כתוב טוב ומעניין את קהל היעד.
ולסיום, קוריוז:
מודעה עם 6450 מילים. כנראה הכי הרבה שהצליחו לדחוס בעמוד אחד אי פעם. לאחר שפורסמה בניו יורק טיימס 10,000 איש פנו עבור קבלת חוברת המידע שהוצעה במודעה עצמה לקראת הסוף.
[כותב המודעה: לואיס אנג'ל, "מריל לינץ'"]
***
ולאחרונה בגלובס - חברה המודיעה על פירוט צ'קים מבוטלים (עמוד שמאל):
או באופן דומה כשמפרסמים קובץ עם מספרי האשראי של אלפי ישראלים שנגנבו על ידי האקר.
[כותב המודעה: לואיס אנג'ל, "מריל לינץ'"]
***
ולאחרונה בגלובס - חברה המודיעה על פירוט צ'קים מבוטלים (עמוד שמאל):
או באופן דומה כשמפרסמים קובץ עם מספרי האשראי של אלפי ישראלים שנגנבו על ידי האקר.
/ / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / /
לוגו / ניירת / כרטיס ביקור / מודעה / הזמנה / באנר / דיוור / אתר / מיניסייט /
/ / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / / /
תגובות
הוסף רשומת תגובה